בעשור האחרון בו בנימין נתניהו כיהן כראש הממשלה בילתה מערכת הביטחון את השבועות שלפני יציאתו לעצרת הכללית של האו"ם בהכנת תצלומי לווין של מפעלי טילים של חיזבאללה, נתונים על הגרעין האיראני או מידע מודיעיני טרי שהתקבל כדי שישולבו בנאומו באירוע. זה הפך לריטואל כמעט קבוע. כשבכירים במערכת הביטחון ובקהילת המודיעין פנו בימים האחרונים ללשכת ראש הממשלה, ובדקו אם יש צורך בהכנת חומרים כלשהם לקראת נאומו של ראש הממשלה נפתלי בנט בשבוע הבא - הם נענו בתשובה שלילית מנומסת. בנט לא מעוניין למחזר בהופעת הבכורה שלו באו"ם את הגימיקים והפירוטכניקה שאפיינו את קודמו בתפקיד.
כמו נתניהו, בנט צפוי לדבר על הנושא האיראני, על מדיניותו במזרח התיכון ועל היחס לישראל במוסדות האו"ם, אבל בניגוד לראש הממשלה לשעבר הוא מתכוון להציג את הדברים בדרך אחרת. במקום תיאורים אפוקליפטיים ורוח קודרת, בנט מעוניין לשדר בנאומו גישה אופטימית שתבהיר שחל שינוי בישראל. כמו נאומו הצפוי באו"ם, בכל מאה הימים הראשונים לכהונת הממשלה בנט רוצה לנהל את הסוגיות המדיניות באופן שונה מנתניהו. בכל הנוגע לסגנון הוא מצליח עד כה להיות ההיפך מנתניהו; בכל הנוגע למהות - השינוי חלקי בלבד.
הנקודה החשובה ביותר בה בנט ושר החוץ יאיר לפיד רצו להבליט את ההבדל בינם לבין נתניהו במאה הימים הראשונים היתה היחסים עם ארצות הברית. כשג'ו ביידן יושב בבית הלבן והדמוקרטים שולטים בבית הנבחרים ובסנאט זה לא אתגר קשה במיוחד. ביידן ויועציו - כולם בוגרי ממשל אובמה - זכרו היטב את היחסים המתוחים עם נתניהו ואת התערבותו בפוליטיקה האמריקנית. בבית הלבן לא התאמצו להסתיר את שביעות רצונם מכך שנתניהו עזב את התפקיד ואת נכונותם לסייע למחליפו הצעיר. עברו שעתיים בלבד מרגע שבנט הושבע לראש הממשלה ועד שקיבל את שיחת הברכות מביידן. רק לשם השוואה, נתניהו המתין חודש אחרי השבעתו של ביידן כדי שהנשיא החדש יחזיר לו טלפון.
מיומם הראשון בתפקיד, בנט ולפיד מדגישים כי בניגוד לנתניהו הם ינהלו את המחלוקות עם ארצות הברית בצורה דיסקרטית, ולא ינהלו קרבות פומביים נגד הממשל האמריקני. שניהם גם שמו את שיקום היחסים עם המפלגה הדמוקרטית ואת החזרת התמיכה הדו-מפלגתית בישראל בראש סדר העדיפויות שלהם. אחרי 12 שנים בהן נתניהו שם את עיקר יהבו את הרפובליקנים זו תהיה משימה קשה. ייתכן שהנזק הוא בלתי הפיך.
בנט ולפיד עוד שמו דגש על שיקום היחסים עם ירדן, שנפגעו קשות בתקופת נתניהו. הפגישה הראשונה של בנט עם מנהיג זר היתה עם המלך עבדאללה ברבת עמון. אחת הפגישות הראשונות של לפיד עם שר חוץ זר הייתה עם מקבילו הירדני בגשר אלנבי. גם כאן האתגר לא היה מורכב במיוחד: הירדנים תיעבו את נתניהו והיו מוכנים לפתוח דף חדש ולצאת מגדרם עבור הפוליטיקאי שהביא להדחתו.
ביחס לרשות הפלסטינית בנט ביצע שינוי מדיניות משמעותי במאה הימים הראשונים לכהונתו. במשך שנים נתניהו הצהיר כי הוא תומך במדינה פלסטינית ומעוניין במו"מ עם הנשיא הפלסטיני אבו מאזן, אך בפועל לא עשה דבר כדי לקדם את הנושא ואף פעל להחלשת הרשות הפלסטינית. בנט הוא ראש הממשלה הראשון שמדגיש כי הוא לא מעוניין במו"מ מדיני עם הפלסטינים, אך מנגד הצהיר כי יבצע צעדים לצמצום הסכסוך ולשיפור המצב בשטח. המהלך הבולט היה הפגישה בין שר הביטחון בני גנץ לבין יו"ר הרשות אותה אישר בנט, אך היו גם פגישות ראשונות מזה שנים בין שרים ישראלים ופלסטינים, מתן 15 אלף אישורי עבודה נוספים בישראל לפועלים פלסטינים והצהרה על הרצון לשילוב הרשות בכל מהלך לשיקום עזה.
החלטות משמעותיות יותר יחכו להמשך, אם בכלל
בנושא האיראני בנט עשה שינוי מדיניות סגנוני אך משמעותי. הוא החליט שלא לנהל קמפיין פומבי נגד חזרה אמריקנית להסכם הגרעין ולא להיכנס לעימות עם ביידן בנושא. בנט רוצה כבר להסתכל על מה עושים ביום שאחרי חזרה אמריקנית להסכם - או ביום שאחרי ההגעה האמריקנית למסקנה שלא תהיה חזרה להסכם. בביקורו בוושינגטון הציג בנט רעיונות ראשוניים בלבד, וכדי שאלה יתגבשו למדיניות נדרשת עוד הרבה עבודה.
בנושא עזה בנט לא שינה את המדיניות בצורה משמעותית. הוא העביר את האחריות לטיפול בנושא לידיו של גנץ שמנסה להגיע להסדרה, עד כה ללא הצלחה משמעותית. הכסף הקטארי ממשיך לזרום ברובו לעזה, גם אם בצורה פחות בוטה. לפיד הציג תכנית ראשונית ביותר לשיקום הרצועה, אבל ב-100 הימים הראשונים הממשלה בעיקר מכבה שריפות בעזה ומנסה למנוע הסלמה מחודשת. דיון אסטרטגי בסוגיית עזה וקבלת החלטות משמעותיות יותר יחכו להמשך - אם בכלל יגיעו.
אחד השינויים הנוספים שבנט עשה בתחום המדיני נוגע לבעלי התפקידים שמינה בלשכתו - היועץ לביטחון לאומי איל חולתא והיועצת המדינית שמרית מאיר וכן השגריר בוושינגטון מייק הרצוג. כולם אנשים מקצועיים ולא פוליטיים שעמדותיהם לא בהכרח תואמות את עמדותיו של ראש הממשלה. כולם אנשים ביקורתיים עם מחשבה עצמאית ולא אומרי הן.
אבל קשה עדיין לשפוט לעומק את ביצועיה של ממשלת בנט-לפיד בתחום המדיני. 100 הימים לכהונתה הם בבחינת רושם ראשוני בלבד. בנט ולפיד לא התמודדו עדיין עם משבר מדיני או ביטחוני משמעותי ועדיין נהנים מכך שמדינות רבות בעולם רוצות לשמר את הממשלה החדשה כדי למנוע את חזרתו של נתניהו לזירה. ירח הדבש הזה לא יימשך עוד זמן רב. אחרי העברת התקציב בחודש נובמבר גם בעולם ירצו לראות מעשים ולא רק דיבורים.